מערך רשויות הניקוז בישראל: שיטפונות חורף 1991/2 גרמו להצפות ולנזקים באזורים רבים במדינה, בעיקר במישור החוף. הצפות אלו העלו לסדר היום הציבורי את עניין תשתית הניקוז במדינה. אירועי ההצפות אלו נבדקו ע"י משרד מבקר המדינה וממצאי הביקורת פורסמו באפריל 1993. בעקבות הדו"ח החליטה הממשלה על ביצוע רה-ארגון במערך רשויות הניקוז במדינה. מס' רשויות הניקוז צומצם מ-25 ל-11 רשויות ניקוז אזוריות ושטחן נקבע על בסיס אגני היקוות.

רשות ניקוז ירקון הוקמה במאי 1997, והתחילה את פעילותה ביולי אותה שנה.

36 רשויות מקומיות חברות ברשות הניקוז, מהן 21 עיריות,9 מועצות מקומיות ו-6 מועצות אזוריות. סה"כ השטח המוכרז שבאחריות רשות הניקוז הוא 40% בלבד משטח האגן ששטחו כ-800 קמ"ר, ומתגוררים בו כ-2.3 מיליון תושבים. בתחום הרשות מטופלים כ-500 ק"מ נחלים ותעלות ניקוז. 60% מתחום האגן הנמצאים מערבית לקו הירוק, אינם נכללים בהכרזה.

במליאת הרשות חברים נציגי כל הרשויות המקומיות החברות ברשות ונציגי משרדי הממשלה: חקלאות, בריאות והגנת הסביבה.

יו"ר הרשות נבחר ע"י מליאת הרשות והיא זו שבוחרת את הנהלת הרשות עפ"י מפתח של הרשויות המקומיות: עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. ההנהלה מורכבת מ-11 חברים שנקבע עפ"י צו ההקמה.

רשות הניקוז אחראית על הנחלים והניקוז הסדיר בתחום שנקבע לה, ובכלל זה אגני ניקוז המשותפים ליותר מאשר רשות אחת. הרשויות המקומיות אחראיות על הניקוז הסדיר בתחום המוניציפאלי שלהן. בנוסף לכך הרשות משתתפת בעבודות ניקוז מקומיות בהיקף של כ-16%-20% מהמכסה המשולמת ע"י הרשות מדי שנה.

הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הפועלים בשטח: משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, איגודי ערים, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, וועדות התכנון המקומיות והאזוריות.

בשנים האחרונות כתוצאה ממיעוט גשמים וטיפול מונע של הרשות לא היו אירועי הצפות חריגים.

ברצוני לאחל לכולנו שנים גשומות וברוכות לטובת אזרחי המדינה, החקלאות והמרחבים הירוקים.

דוד יפרח, יו"ר הרשות.