דו"ח זה מסכם תופעות הידרולוגיות מרכזיות אשר התרחשו בעונת הגשמים 2016/17. הדו"ח כולל בתחילתו התייחסות למאפיינים הידרו-מטאורולוגיים, כגון: עובי ותפרוסת המשקעים באזורים השונים בארץ תוך דגש לאגני הניקוז העיקריים, אחוז המשקעים שירדו במערכת הארצית ביחס לממוצע, מספר ימי הגשם בעונת הגשמים, תיאור המהלך החודשי של המשקעים והתייחסות לפרקי גשם מרכזיים.

בהמשך, מתוארות ומנותחות התגובות ההידרולוגית בעונת גשמים זו והן כוללות התייחסות לנפחי זרימה בנחלים, נפחי גאויות, יחסי גשם- נגר, ספיקות שיא ותקופות החזרה שלהן. בנוסף מובא תיאור של המצב ההידרולוגי באגן ההיקוות של הכינרת ואגם כינרת וים המלח, וכןהתייחסות לספיקות בכל המעיינות הנמדדים על ידי השירות ההידרולוגי.

יש לציין שעונת הגשמים הנוכחית הינה הרביעית ברציפות בה נרשמות כמויות משקעים נמוכות מהממוצע באגנים הצפוניים: כנרת וגליל מערבי. המחסור המצטבר בנפחי המילוי החוזר ב-2 אגנים אלה הינו הגדול ביותר מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הבצורת הנוכחית באה לידי ביטוי בירידה חדה בשפיעת המעיינות בצפון עד כדי התייבשות מתועדת ראשונה של חלקם, ספיקות נמוכות בנחלים ובנהר הירדן ובכניסות המים לכנרת שנמצאות במגמת ירידה חריפה כבר כמה עשורים.

מפלס הכנרת החל את עונת הגשמים הנוכחית כאשר הוא נמצא כחצי מטר מתחת לקו האדום התחתון (213.56- מ') וצפוי לסיים את השנה ההידרולוגית הנוכחית כמטר ושלושים נמוך מרום הקו האדום התחתון, רמות שפל אשר לא נראו באגם מזה עשור. במקביל צפויים ריכוזי המליחות לעלות עד לרמה שתתקרב ל-320 מגכ"ל, הרמה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים מאז הופעל מוביל המים המלוח בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כל זה מתרחש כאשר היקפי השאיבה מהכנרת למוביל הארצי צומצמו בצורה דראסטית, מכ-300 מלמ"ק בשנים האחרונות לכ-30 מלמ"ק השנה.

גם נפחי הנגר העילי (זרימה שיטפונית) ומקדמי הנגר בנחלים רשמו השנה ערכים נמוכים במיוחד בכל הארץ, למעט בחודש דצמבר בתחום הניקוז המערבי אז הם עלו על הממוצע. תצפיות אלו מדגימות היטב את המשך המגמה של מעברים מתקופות יובש קיצוניות (אוקטובר-נובמבר 2016) לתקופות שיטפוניות (דצמבר 2016) וחוזר חלילה (ינואר-מרץ 2017). כמו כן בלטו גם השנה הגאויות וספיקות השיא באגנים העירוניים (בעיקר אגן נחל איילון). המגמות המדווחות בדו"ח זה יכולות לסייע למעקב אחר השפעות של שינויי האקלים על המחזור ההידרולוגי ורכיביו המדידים, כגון: ספיקות שיא בנחלים, נפחי גאויות, יחסי גשם - נגר, שפיעת מעיינות ובכניסות מים לימות.

השירות ההידרולוגי מצביע מזה מספר שנים על שינוי מובהק במשטר ההידרו-אקלימי, בעיקר באגנים הצפוניים. שינוי זה כבר גורם לירידה בנפחי וזמינות המים במערכת הארצית והתדלדלות חמורה באוגר של מקורות המים הטבעיים.